בעת האחרונה (2007) חלה עליה ניכרת ביבוא הפלדות מסין.
אוניות קונבנציונליות גדולות מובילות מסות של מטעני מתכות (בעיקר פלדות) עבור יבואנים רבים. אוניות שפקדו את נמל אשדוד ושם פרקו את מטעניהן.
ידועים לנו מקרים שפלדות המתינו בסין להובלתם לישראל במשך חודשים כולל מסעות הובלה פנימית יבשתית או ימית. כך שפלדה שיוצרה בפברואר המתינה באחסנה עד לספטמבר (למעלה מחצי שנה).
חלק משטרי המטען מסועפים לעייפה ומפרטים ליקויים ויזואליים במצב המטענים. עובדה זו מהווה ראיה לכאורה שהמטען פגום בטרם שוגר לדרכו ושומטת או מקשה על אפשרות שיבוב כנגד המוביל. כאשר שטר המטען מציין "כל הגלילים חלודים חיצונית" יקשה להוכיח שהגלילים נזוקו על ידי מים בשלב ההובלה, אלא אם כן ימצאו ראיות לחדירת מים למחסני האניה.
שטר מטען "מלוכלך" עשוי גם לשמוט הקרקע מתחת לתביעה ביטוחית בגין נזקי המטען, שכאמור, לכאורה היה פגום בטרם החל המסע המבוטח.
רעה חולה נוספת - סימני זיהוי לקויים או חסרים כלל ועיקר.
מטענים זהים מספק מסויים יש ומיועדים למקבלים שונים. בהעדר סימני זיהוי, מתקשים סוכני המכס, המופקדים על המסירה, ליעד את המטען הנכון למקבל הנכון. כך שמטענים; גלילים, צרורות או חבילות נמסרים למקבל שגוי. מקבלים אחרים, בסופו של יום, נמצאים בחסר. בנמל נמצאים חלקי מטען ללא דורש שלא תמיד מתאימים למטרתו של מקבל זה או אחר.
התוצאה - חוסרים בכמויות אדירות כשבפועל המטענים נמסרו למקבלים שגויים ואלהמצדם טוענים שבדין קיבלו מטען מהנמל.
|