|
שמאות - נזקי מטענים
תפקיד פרוזאי ביישום עדכני השבוי במינהגים מסורתיים
מאת: אורי אסטל, שמאי ימי
רקע היסטורי
מאז שבוטחו טובין בהובלה כנגד סיכוני הדרך, היה צורך בשמאים שיבחנו מהות התביעות והיקפן. על פי המסורת הנוהגת, ביטוח מטענים קרוי ביטוח ימי, אם כי לאחרונה, מתחילת האלף השלישי, יותר ויותר נעשה שימוש במינוח יותר עדכני ונכון: " MAT - Marine, Aviation & Transport Insurance " .
בסיפו של המילניום השלישי הייחודיות של הביטוח הימי הולכת ונשחקת, היקף הכיסוי מורחב וכללי הנהג גם הם מותאמים לרוח הזמן - אולם למרות פעמי הקדמה יש כללים המתחייבים מהמציאות . כך למשל העובדה שמדובר בנהלים בינלאומיים חובקי עולם, השפה האנגלית, ותנאי ביטוח, ספנות, סחר בינ"ל וכ"ו.
תפקידו של השמאי הימי העוסק בנזקי מטענים מעולם לא היה מוגדר בצורה פורמלית לא בחוק, צוו או תקנה כלשהי. השמאים של היום שואבים את כללי עיסוקם מתוך מקבץ של מנהגים שברובם צמחו מעולם הספנות. מזה דורות שתחום הספנות ותחום הביטוח הימי משפיעים ויונקים האחד מהשני. הזיקה ההדדית שבין הספנות לבין הביטוח הימי, אינה דומה לאף אחד מענפי ההובלה האחרים, כמו תעופה או תובלה יבשתית.
הסיבה העיקרית להגמוניה של הספנות על אמצעי תובלה אחרים, היא ללא ספק היסטורית. מאז ימי הפניקים ובמיוחד במאות השנים האחרונות, עיקר הסחר הבינלאומי היה שבוי הובלה ימית.
מרבית המנהגים לפיהם פועלים שמאים ימיים גם היום (העוסקים גם בתובלה אווירית ויבשתית), הוכתבו על ידי מגבלות מעשיות שהיו קיימות בזמן שהתגבשו, בהעדר אמצעי תקשורת ושרותי דאר מודרניים. מטען שיצא מאנגליה והגיע לאוסטרליה כשהוא נזוק, נסקר לבקשת הנשגר, על ידי שמאי מקומי בלתי תלוי. השמאי, סוכן לויד'ס הקרוב, בדרך כלל, לא ידע אם המטען בוטח כלל, על ידי מי ולפי אלו תנאים. בהעדר מידע ומאחר שלא יכל היה לקבל הוראות והנחיות ספציפיות, היה חייב לפעול על פי סטנדרטים מקובלים על הכל.
על כן השיטה המקובלת עד היום הייתה והווה, לאמת ולדווח רק ממצאים עובדתיים ומסקנות טכניות בעניין; אפיון מהות הנזק, גורמיו והיקפו. כל אלה מבלי להיכנס לסוגיות של כיסוי, אחריות המבטח וכ"ו. תנאי הזמן והמקום הכתיבו דפוסי התנהגות שעיקרם פעולה בניתוק. האמרה השגורה שעל המבוטח לנהוג כאילו לא בוטח, מקורה בתקופה שלא היה כלל ברור אם אכן קיים ביטוח, באיזה תנאים ואצל מי. מכאן שבאורח מסורתי, מצופה היה שהמבוטח או הנשגר יפעלו מעשית, בצורה אקטיבית, בכל הקשור לנזק, צמצומו, תיקונו והערכתו. המבטח, תפקיד אחד לו, לשלם את הסכום המתואם על פי הפוליסה שהוציא (במקרה שקיים כיסוי מתאים).
בימינו אלה, המצב פחות ברור ומוחלט והגדרות תפקיד השמאי הן בארץ ובחו"ל, יותר גמישות. למשל, אין הקפדה על כך שהשמאי יגבה את שכר טרחתו מהמזמין, וזה יתחשבן עם המבטח אם יש כיסוי. יש המקפידים על ההגדרה המסורתית המצומצמת ויש המבקשים להרחיב את יריעת השירות. כל מבטח וציפיותיו.
מטעמים ענייניים לחלוטין, בכל מקרה של אי וודאות, יש להעדיף את ההגדרות המסורתיות המצמצמות.
מכל מקום, תהיינה הנחיות המבטחים אשר תהיינה, לעולם לא יהיה השמאי בלתי תלוי, כפוף לכללי המקצוע ורק להם.
מיהו מהו?
מתוך הקירבה המיוחדת וההשפעה ההדדית בת מאות שנים בין עולם הספנות, הסחר הבינלאומי ובין עולם הביטוח, נוצר מגוון רחב של בעלי מקצוע שעשויים להיכלל בקבוצת העיסוק הקרויה "שמאים ימיים".
תחום העיסוק של שמאי נזקי מטענים הוא פלח אחד בלבד ממגוון ההתמחויות המתקבצות תחת ההגדרה הגורפת; "שמאים ימיים".
בשפתנו העברית, המלה "שמאי" מגדירה מונח כללי שכלשונו שֹם דגש על הפן העוסק בשומה (Assessor). בפועל, עיקר העיסוק מאופיין על ידי המונח האנגלי; “Surveyor” שבהגדרתו הוא"סוקר, בוחן".
השמאים הימיים, על מגוון תפקידיהם בתחום כלי השייט ומטענים, עוסקים למעשה בשלשה היבטים:
מניעה– בטרם מסע, משלוח, גרירה, הספנה, טעינה/פריקה, השגחה, התאמה למטרה ואבטחה.
תיעוד– בחינת איכות וכמות, תקני אריזה, התאמה למטרה, התאמה לתקני מבנה, מצב לפני קניה, חכירה או החזרה.
חקירה ובירור– אובדן או נזק למטען או כלי השייט, כשל ציוד, אחריות כלפי מטען ומסירתו ואחריות כלפי צדדים שלישיים.
למעשה קיימת חפיפה והשקה מסוימת בין תחום התיעוד למניעה מחד, ומאידך בין תיעוד לחקירה.
תחומי המניעה והתיעוד עוסקים לרוב במצבים או תהליכים שלפני מעשה או אירוע ואילו תחום החקירה והבירור, עוסק באירוע לאחר קרות. תחום זה הוא שמהווה את עיקר עיסוקו של שמאי נזקי מטענים.
בטרם נאפיין בהרחבה את תפקידיו היחודיים של שמאי נזקי מטענים, נאזכר בקצרה את המקצועות הסמוכים:
-
בוחני סיווג (Class Surveyors) - סוקרים אלה, מייצגים אגודות סיווג בינ"ל כמו Lloyd's Registration of Shipping או Bureau Veritas . אלה ברובם מהנדסים ימיים, בוחנים כלי שייט בחינה טכנית ומאשרים תקופתית את תקינותם, שמישות מערכותיהם ומצבם הבטיחותי. תעודות סקר אלה מהוות תנאי סף לצורכי ביטוח כלי השייט ובפועל מהוות תעודת כשר. במקרה של נזק, הם ממליצים על שיטת התיקון ומאשרים ביצועו מבחינה טכנית בטיחותית, בלא להתייחס כלל לצד הכספיאו ההיבט הביטוחי.
- חברות ההשגחה - כמו, S.G.S או Cotecna, הפרושות על פני מרבית נמלי העולם, שתפקידן לדגום, לאשר כמויות ואיכויות של מטענים לפני ותוך כדי הטענתם, כמו גם בזמן ולאחר פריקתם. אלה פועלים בעיקר בשם השוגרים או הנשגרים על פי דרישת בנקים או גורמים מסחריים אחרים כאימות ואישור לביצוע בפועל של הסכמי סחר ואספקת הטובין כמתחייב.
- בוחנים וסוקרים טכניים- שתפקידיהם לבדוק ולאשר:
- מצב טכני של כלי שייט בעת חכירתו או החזרתו.
- תקינות סיוור מטען במחסני האניה.
- תקינות סיוור וריתוק מטעני סיפון.
- התאמתו של כלי תובלה למטען מסוים.
השמאים הנמנים על שלש קבוצות אלה, עוסקים בדרך כלל בשני התחומים הראשונים, של מניעה ותעודה. הם פועלים בדרך כלל עבור חברות ספנות או סוחרים המשתמשים בהובלה ימית ויש להם רק נגיעה עקיפה לענייני ביטוח. על כן, על שלש קבוצות נכבדות אלה מתווספים השמאים שתפקידם לטפל בנזקים בהקשר הביטוחי.
· שמאי נזקים - המטפלים בנזקי מטענים ונזקי כלי שייט במישור שבין מבטח למבוטח, אך לא רק. שמאים העוסקים בהגנה על מובילים, צידי ג' ומבטחיהם. שמאים המתמחים באירועים גדולים, ג'נרל אוורג' וזיהומים סביבתיים.
לצורך ענייננו נתמקד בפלח הקטן העוסק בנזקי מטענים במישור הביטוחי.
טיפול בנזק ימי במישור הביטוחי, נחלק לשלשה ראשים:
שמאות - אפיון מהות הנזק, היקפו וגורמיו.
תיאום - ישוב התביעה ע"י המבטח.
שיבוב - תביעה כנגד צד ג', המזיק.
כאמור, על פי הפרקטיקה המקובלת, תפקיד השמאי מוגבל למקטע הראשון והמבטחים, הם שמתאמים התביעות לתנאי הפוליסה שלהם בהשתמשם בדוח השמאות כתשתית עובדתית.
תלות, נאמנות ומשוא פנים
כאשר ממצאי השמאי עולים בקנה אחד עם התוצאות המצופות, הן על ידי המבוטחים או המבטחים, וכך הוא במרבית המקרים, לא מתעוררות בעיות והדברים זורמים בתוויי שהמציאות מנתבת. כאשר מתעוררות מחלוקות, בעיקר כשהתוצאה אינה רצויה, עשויים מי מהצדדים לכפור במסקנות, בממצאים, בעובדות ובסמכות. מטבע הדברים שבחלק מן המקרים, נמצא השמאי בעין הסערה ופעילותו נבחנת הן במישור הענייני והן במערכת היחסים שבינו לבין שולחיו.
סוגיית יחסי התלות, הנאמנות והעדר הפניות, בין השמאים הימיים והגופים שמינו אותם מחד והגופים הנבחנים על ידם מאידך, מחייבת דיון בשני מישורים. האחד, מישור היחסים שבין המבטח למבוטח והשני, מישור היחסים כלפי צדדים שלישיים.
גם בעניין זה, הרקע ההיסטורי הוא שהתווה את הדרך ומשמש כציין דרך גם היום. כזכור, מזה כמאתיים שנה, מטעמים של ריחוק והעדר תקשורת זמינה, היה מקובל בעולם המסחרי, שהנשגרים (מקבלי המטען הניזוק), באשר הם נמצאים, פונים לשמאי מקומי "בלתי תלוי". מכיוון שבהרבה מקרים לא ידעו כלל באם הסחורה מבוטחת, על ידי מי ובאילו תנאים, היו מזמינים אצלו כנגד תשלום שכ"ט, שמאות "לכל מאן דבעי". דוח' השמאי היה נמסר לידי המזמין וזה הגישו למבטחים, אם היו כאלה, בצרוף למסמכי תביעה נוספים. לעומת זאת, אם התברר שהמטען אינו מבוטח, או שהביטוח אינו הולם, היו הנשגרים מפנים את תביעתם כנגד המזיק (לרב בעלי האנייה), בהסתמך על אותו דוח' השמאי שלמעשה היה רכושו של המזמין. בפועל היה נתק בין השמאי למבטח הן מבחינת המרחק הפיזי והן מבחינת יחסי השילוחיות. נתק זה מחויב גם היום למרות השיפור באמצעי התקשורת וקיצור המרחק.
בסיטואציות אחרות, בעיקר במקרים של אירוע גדול, מתמנה השמאי הימי לצורך טיפול בנזק למטען, עוד בטרם הגיע לנמל היעד במגמה להצילו, או למזער הנזק. מדובר במטען המטופל, עוד במהלך המסע או בנמל מקלט ושיוכו המשפטי אינו ברור.
על פי הנהג במקרים כאלה ואחרים, כאשר לא ברור אם המינוי נעשה בשם המבטחים או על ידי בעלי המטען (מיהו?), הנחת היסוד היא כי פעולותיו נעשות "בשם התביעה ולטובת המטען" (Cargo Interests). במקרה כזה, שמאי המטען, פועל בשם התביעה, באשר היא ובזיקה לטובת המטען, כישות עצמאית. כלל זה מודגש כאשר השמאי מנחה לנקוט בצעדים שונים הדרושים מבחינה מקצועית, בעיקר במגמת הצלה ומזעור נזקים, כשהוא מסייג את מחויבותו של המבטח או צד אחר כלשהו, להכיר באחריות ובהוצאה הכספית הכרוכה.
כך, למרות הנאמנות והשילוחיות שאינן תמיד ברורות, פעילות השמאי כמקצוען חסר פניות, תהיה באורינטציה ביטוחית, אלא אם תוגדר אחרת.
בתקופתנו, כשהעולם הגדול הפך להיות מבחינת זמינות תקשורתית לכפר גלובלי גדול, נוהגים המבטחים למנות שמאים, להטיל עליהם משימות ולשלם את שכר טרחתם. בחלק מהמקרים נעשה הדבר בעצה עם המבוטחים וסוכניהם.
במקרים כאלה, למרות שימונה השמאי על ידי המבטחים והם ישלמו את שכר-טרחתו, יחשב כ- "בלתי תלוי" וכך מצופה שינהג.
למרות שלכאורה קיימת חובת נאמנות בין השמאי לבין הגורם שמינה אותו ואין הוא רשאי לפעול בניגוד להוראות וההנחיות שקיבל, עליו לפעול בהגינות ובסבירות. בשום אופן אין להסיק שהוראות המבטח מנחות את השמאי לפעול באורח חד צדדי ונגד עניינו של המבוטח. ככלל, אם לא ניתנות הוראות מיוחדות אחרות (למשל כשהמבוטח מיוצג על ידי שמאי מטעמו), הנחת היסוד היא שהמבטח מורה את השמאי לנהוג בהגינות, בסבירות וללא משוא פנים.
רמת "העדר הפניות" של השמאי, מותנית כאמור בהוראותיו של הממנה, אך במידה לא מועטה בשמאי עצמו, בהגינותו ביושרתו המקצועית.
יש מיקרים בהם מוגדרת מראש העובדה שהשמאי שלוחו של צד מסוים לכל דבר ועניין. ולמרות זאת, גם במקרים כאלה, מצופה מהשמאי שינהג בהגינות, ביושר ועל פי כללי המקצוע.
ובכן כאמור, יש שלשה מצבים אפשריים:
1. כשהשמאי מתמנה על ידי המבוטח והוא משלם את שכר הטרחה. דוח' השמאות נמסר לו כשהוא מופנה לכל מאן דבעי.
2. כשהשמאי מתמנה על ידי צד כלשהו במהלך המסע למטרות מניעה, חילוץ ומזעור הנזק, אז יפעל בשם התביעה באשר היא ולטובת המטען כישות עצמאית.
3. כשהשמאי מתמנה על ידי המבטח לבחון נזקי מטען אצל המבוטח והוא זה שמשלם את שכר הטרחה וזכאי לקבל את הדוח' שאמור להערך בהגינות, סבירות וללא פניות.
בלא קשר לזהות הגוף הממנה ולמרות חובת הנאמנות כלפיו, השמאים, שואבים את סמכות פעילותם מכללי המקצוע המקובלים, ובהכרח חובת הנאמנות לכללים אלה קודמת ועדיפה.
מהות תפקיד השמאי
מעבר לנאמנות ללקוח, קיימת החובה המקצועית לבחון כנדרש, בסבירות ובהגינות ולהמציא דווח נכון ומלא, שלא יהיה בו מכשול לאמת.
הטיפול בנזק מתחיל בדרך כלל בהקשר לתביעה צפויה בין שני צדדים, אולם עובדה היא שתביעות כנגד צד אחד מוגדר, גוררות אחריהן צדדים נוספים, המשורשרים בתהליכים והסכמי סחר, ביטוח ותובלה בינלאומיים.
חוות דעת של שמאי היא מסמך כתוב וככזה היא מצולמת, מועתקת מופצת ושורדת הרבה מעבר לצפיות כותביה. לעולם ייקח השמאי בחשבון שחוות דעתו תוצג לעת מצוא בפני גורמים נוספים. צדדים שלישיים אלה, שלא היה להם חלק במינויו והגדרת משימותיו, עשויים להיתבע על פי דוח שמאות שנערך לפי קריטריונים הזרים לעניינם. הסכמות שבין מבטח למבוטח (גם על פי פוליסה) לא בהכרח ניתנות להסבה, לאחר מעשה, בתביעת שיבוב, כנגד צד ג'. על כן ראוי שהשמאי ייתן דעתו ויגדיר במפורש את מהות המינוי וזיקתו לעניין ומהן ההנחיות (החריגות) שקיבל.
שמאי הפועל מטעם או בשם אינטרס מובהק, על פי הנחיות מיוחדות, והדבר אינו פסול ולעיתים אף רצוי, חייב להאיר את עיני אלה שעשויים לקרא את חוות דעתו. הצנעת העובדה בניסוח מתחמק, עשויה להכשיל את הקורא ולהציג את השמאי וחוות דעתו באור שלילי.
מטבע הדברים ומעצם העיסוק, הכללים המחייבים בביטוח ימי הנם בעלי אופי וזיקה בינלאומיים (לכן אינו נכלל בחוק חוזה הביטוח הישראלי) וכך גם נהלי הספנות, התעופה והסחר הבינלאומי. כפועל יוצא, הפוליסות לביטוח מטענים, שטרי המטען וכללי הסחר, כולם בעלי אופי סטנדרטי, אחיד, מקובל ותקף בכל העולם. מכאן שהנהלים והשיטות הנוהגות בעבודת השמאי חייבים אף הם להישען ולדבוק בסטנדרטים חובקי עולם.
כאשר מבטחי המשנה, יושבים בשווייץ, גרמניה או ברמודה, חברת הספנות היא סינית ומבטחי החבויות שלה יושבים בלונדון, וכאשר מדובר במטען שיצא ברכבת מרוסיה והוטען לאוניה בפינלנד, לא די שהקריטריונים לבחינת הנזק יוכתבו על ידי סוכן ביטוח מקומי לפי פוליסה פרטית מורחבת.
אשר על כן, נהלי עבודת השמאים בבואם להנחות מעשים, לבחון ממצאים, להעריך נזקים ולקבוע מסקנות, נשענים ודבקים בשלוש דיסציפלינות במקביל. ביטוח ימי- ספנות ותובלה -הענף העסקי.
האוריינטציה של פעילות השמאי היא בעיקר ביטוחית. ההנחה היא שלאחר ככלות הכל על פי רב, דוח השמאי משמש לצורכי ביטוח כשהנתבע הוא המבטח, באשר הוא והתובע הוא המבוטח.
על כן מצד אחד, השמאי מחוייב לנהלים הייחודיים לתחום הביטוח הימי, אך במקביל, עליו לפעול על פי סטנדרטים אוניברסליים המקובלים בכל שלשת התחומים שביניהם זיקה ויחסי גומלין.
השמאי יראה עצמו כמי שהתמנה לפעול בשם המטען ולטובתו ושומה עליו לנהג על פי כללי הביטוח הימי המקובלים בעולם, בהתייחסו לעובדות וממצאים הנדרשים לתאום תביעה לפי הפוליסה הסטנדרטית וסעיפי המכון המקובלים ומוכרים לכל.
כדי שלא ימצא עצמו השמאי חורג מסמכות אם לא נתבקש במיוחד, עובדה שיש להדגיש, יפעל במתכונת סטנדרטית, על פי הנהג: Marine Insurance Practice , המקובל בעולם הרחב:
- בירור:
- מהות / איפיון הנזק או האובדן
- היקף הנזק או האובדן
- הסיבה וגורם הנזק או האובדן
- להנחות את הנשגר (התובע - המחזיק במטען):
- למזער את הנזק או האובדן
- לשמור על זכויות השיבוב
- בנבכי הליכי ואפשרויות תביעה כנגד המזיקים
- להנפיק דוח ממצה כדי לאפשר:
- למבטח, לקבוע אחריותו לפי הפוליסה.
- לקבוע אחריות המוביל או צד ג'
- לתאם התביעה לפי הפוליסה
- לגבש צעדי מנע למקרים עתידיים
ההנחה שבבסיס העניין היא שאלה כללי המשחק הידועים והמקובלים על כל הצדדים המעורבים.
שמאי הולנדי, רוסי או אמריקאי אמור לתת את הדעת ולהתייחס לאותן סוגיות, לפי אותן שיטות בידעו כי בכך יענה על ציפיות מבטחים באשר הם, חברות ספנות, תעופה וחברות מסחריות בכל מקום בעולם.
התייחסות לתנאי פוליסה ייחודית (מורחבת או מצומצמת), התאמות לסכומי ביטוח וקיזוזי השתתפות עצמית, נחשבת כחריגה לנהג המקובל ותעשה במוצהר, ובנוסף לדוח השמאות הסטנדרטי.
במקרה של חריגה מהכללים המקובלים, חשוב שזו תובהר בגוף הדוח.
למשל, הונחה השמאי שהמבטח הסכים, שלא על דעת השמאי, להכיר בנזק חלקי כאילו הוא נזק כליל ולוותר על הזכות לממש את ערך השרידים במכירה. יציין השמאי בחוות הדעת, את מצבו האמיתי של המטען ואת ערך הניצולת, לו היה ממומש, במקביל לעובדה שהוסכם על ידי בעלי הדבר לחשוב המטען כאובדן כליל.
נהלי הספנות וחוקיה, כעובדה היסטורית, הם שהכתיבו את כללי הביטוח הימי, שבמקורו בא לשרת את הסוחרים והספנים. מכאן הזיקה בפוליסה למינוחים מעולם הספנות כמו למשל; General Average , כשר שייט , אגודות סיווג ועוד רבים אחרים.
כללי הביטוח הימי שלובים ללא הפרד בחוקי הספנות. ואכן במקרה של הובלה אווירית חלק ניכר מהמונחים אינם ישימים.
מובילים (ומבטחי החבויות שלהם), שאחריותם מוגבלת בסכום ותחום, יצפו למצוא בדוח השמאי, שיוגש להם במהלך תביעת שיבוב (בשפה האנגלית המקובלת), הקפדה בכללים הנהירים להם והתייחסות מקובלת לסוגיית גורם הנזק, מתי היכן וכיצד אירע, תאימות האריזה והכמויות, כמו גם הערכת הנזק הפיסי הישיר ושעורי האובדן.
מובילים, מסופים ונתבעי שיבוב אחרים, מעונינים לבחון את ממצאי השמאי ולוודא שהתביעה יושבה כדין ולא בהתנדבות. הבנות שבין המבטח למבוטח שבמקרה הטוב מעוגנות בפוליסה אינן בהכרח מעניין המובילים.
חובה על השמאי להתייחס למהות הענף העסקי כפי שהיה ידוע למבטחים ולמובילים ונובע מתאור הטובין כפי שהוצהר.
השמאי יעריך את מהות הנזק ושעור האובדן בהתייחסו לנהלים, ותקנים המקובלים בענף ולא אצל נשגר מסוים.
איסוף הנתונים, עיבודם ושיקלולם מחויבים על פי טכניקות, פרמטרים ושיטות המקובלות בענף כמתחייב משיטת ההובלה.
מאליו יובן שהקריטריונים לבחינת נזקי זיהום של דלק תעופתי, שונים מאלה המתייחסים לתוצרת חקלאית טריה ואף מאלה המתיחסים לדלק גולמי. כך גם, שיטת מנייה של מטען הארוז בשקים, שונה מקביעת כמויות המובלות בצובר נוזלי או יבש. חומרים כימיים נארזים ומחייבים יחס שונה כאשר הם משמשים לרפואה, למזון או לתעשיה.
השמאי יבחן הנזק ויעריך את שעור האובדן על פי קריטריונים מקובלים על כולי עלמא. אם יחרוג מההליכים מקובלים בענף היחיס, יצהיר על כך בחוות הדעת, ויסיר מכשול מלפני קורא שאינו מודע לקיום נסיבות מיוחדות. חוות דעתו, חייבת להיות ולהראות, הוגנת, נכונה ומאוזנת על פי הכללים המקובלים בביטוח ימי, בענפי התובלה ובזיקה הדוקה לענף העסקי אליו משתייכים הטובין.
מבט לעתיד
בתנאי התחרות השוררים היום בתחום הביטוח, נשחקת ההגמוניה של המבטחים בשטח החיתום, קביעת תנאי הכיסוי, מינוי השמאים והגדרת תפקידם. פוליסות מורחבות ומיוחדות הן עניין שבשגרה. אין זה סביר להניח שדווקא נושא השמאות יישאר תחום במסגרת מסורתית אנאכרוניסטית, שרבים וטובים אפילו אינם יודעים מקורותיה.
יש לצפות שהשמאים הימיים יתבקשו על ידי המבטחים או המבוטחים, להרחיב את יריעת פעילותם ולהתאים את מגוון שרותיהם לתנאי השוק המשתנים.
כאמור, האוריינטציה של פעילות השמאי היא בעיקר ביטוחית, בין אם המינוי נעשה על ידי המבטח או על ידי המבוטח או סוכנו. ההנחה היא שלאחר ככלות הכל, דוח השמאי משמש לצורכי ביטוח כשהנתבע הוא המבטח, באשר הוא והתובע הוא המבוטח.
מטבע הדברים שהנזקים, הטובין וכל הפרמטרים האחרים, הנבדקים על ידי השמאים תמיד נמצאים ברשות המבוטחים ובחזקתם. על כן תמיד, המבוטח הוא שנבדק כל עוד הוא התובע והמבטח הוא הבודק כל עוד הוא הנתבע.
לכן מקובל היה לחשוב שהשמאי הוא שומר הסף של המבטח כנגד מבוטחים המנסים לתבוע שלא כדין בגין נזק שאינו מכוסה או סכומים מופרזים. מהימנותו של שמאי ומקצוענותו הייתה נמדדת לפי יכולתו שלא להיות מושפע ומוטה לטובת המבוטח. ההנחה ההיסטורית היא שהמבוטח הוא שעשוי להערים על המבטח ומפני כוונות כאלה יש להישמר.
כיום נחשבים מבוטחים גדולים וחברות ענק, כגופים רציניים שמידת מהימנותם אינה נופלת מזו של המבטחים. בדיקת שמאי בדפוסים היסטוריים נוקשים וחשדניים, אינה נחשבת כמועילה מבחינה עסקית.
מסתמנת מגמה בין מבטחים ומבוטחים גדולים לטפל בתביעות בסלחנות ובהבנה, במגמה של שיתוף פעולה כנגד צד ג', מובילים, ספקים וכ"ו.
מנגד, חברות גדולות, השתתפות עצמיות גבוהה וסוכנויות חיתום, יוצרים שוק נוסף לשמאים. מתרבים המקרים בהם מתבקשים שמאים לטפל בנזקים על ידי ובשם המבוטחים, לכל מטרה שתידרש, ובעיקר כדי לתמוך בתביעה כנגד המבטחים.
כשהמבטח מוותר על הפררוגטיבה לבחון תביעות לפי שיקול דעתו, עולה הדרישה מצד המבוטחים שעניינם ייוצג על ידי שמאי מטעמם. השמאות אינה יותר שבויה בידי המבטחים בלבד.
|
