|
בסקירה זו, העוסקת בנושא אריזת טובין לצורך הולכתם בשלמות, במשמעותו הביטוחית, אעמוד על מספר היבטים אלה:
· מי - למי יש עניין באריזה נאותה ומי נפסד בהעדרה.
· מה - הגדרות ומשמעויות על פי הפוליסה לביטוח מטענים.
· למה - אפיון נזקים לגורמיהם בגין מחדלי אריזה.
· מתי - החלת החובה לארוז נכון - מי חייב, כמה ומתי?
· והמכולה כמארז - וככלי תובלה.
*
למי יש עניין באריזה נאותה ומי נפסד בהעדרה.
הכיסוי לפי הפוליסה הימית לביטוח מטענים, מותנה בכך שהנזק לא נגרם בגין אריזה בלתי נאותה.
דומני, שלא אשגה אם אניח כאן שקביעת שמאי כי "האריזה לקויה" היא הרווחת ביותר בין ההסתייגויות, אשר בהסתמך עליהן, דוחים מבטחים ימיים תביעות המוגשות כנגדם בגין נזקים למטענים. כפועל יוצא, בהיות קביעה כזו, מחסום אל השיפוי הנכסף, היא מעוררת תרעומת אצל המבוטחים.
מבוטחים רבים רואים בחריג "האריזה הלקויה", התחמקות מאחריות. מרביתם, בייחוד אלה שהנם יבואנים/קונים, רואים עצמם קורבנות ולא שותפים למחדלי הספקים, בדומה למחדליהם או רשלנותם של גורמים אחרים במהלך ההובלה. לשיטתם, כמו שהמבטח חייב בגין מחדלי המובילים, סוורי נמלים ומסופים, וכל גורם אחר, ראוי שיהיה חייב גם בגין מחדלי הספק או של אלה הפועלים בשמו.
אולם, שלא על פי הגיגי המבוטחים, המצב, הקואזי - משפטי בנושאי הסחר הבינלאומי והביטוח, אינו תומך בגישה זו. ההנחה היא ששני צדדים לו להסכם המכר, המהווה את הבסיס לקיום עסקה המסתיימת בהעברת טובין מידי גוף אחד לשני. הצד הקונה מעונין לרכוש טובין שיענו על דרישותיו מבחינת האיכות ומבחינת הכמות. ואילו הצד המוכר, כנגד תמורה מוסכמת, חייב לספק הטובין, בהתאמה לדרישות הקונה, בדרך ובצורה שתאפשר מסירתם והגעתם ליעד בשלמות.
נקודת המסירה מיד המוכר ליד הקונה עשויה להיות שונה בהתאם לסוג ההסכם, כמו; C.I.F.או EX-WORKS אךבכל מקרה, חייב המטען להיות
כשיר להמשך הדרך גם מעבר לנקודת המסירה. למשל בתנאי EX-WORKSאין המוכר יוצא ידי חובתו כלפי הקונה כאשר הוא מעביר אליו החזקה במטען שכביכול נמצא עדיין במצב תקין, אך אינו מוכן או ארוז כראוי ואין סבירות שיעשה את המשך הדרך בשלמות.
בדרך כלל יודעים המוכר ו/או הקונה, או חייבים לדעת, מהי הדרך הנכונה להכיןולארוז מטען כדי להבטיח הגעתו בשלום. אלא שאריזה נכונה עלותה משמעותית ואילו ויתורים והקלות עשויים לחסוך סכומים משמעותיים. יש מוצרים שיצרניהם מחייבים תוספת עלות של 5%-10% בגין אריזה. כמו כן יש מוצרים שאריזתם, מלבד עלותה הישירה, מוסיפה לטובין נפח ומשקל, המייקרים את עלויות ההובלה והאחסנה.
אצל מבוטחים רבים, בייחוד כאשר מדובר בטובין שערכם נמוך יחסית לעלות ההובלה והאריזה, קיים פיתוי לחסוך בהוצאות אריזה, ועלויות נלוות גם אם הדבר כרוך בהחמרת סיכוני ההובלה. מצד אחד אריזה נאותה, עלותה העודפת ממשית ומיידית כאשר מנגד, על כף המאזניים, קיים סיכוי שהמטען בכל זאת יגיע ליעדו במצב תקין, ואם לאו - לשם כך קיים ביטוח.
אצל יבואנים, כאלה המאופיינים על ידי נזקים דומים חוזרים ונשנים, פוליסת הביטוח אינה מהווה "מגן ביטחון - בפני הבלתי צפוי" אלא מהלך כלכלי מכוון שעלותו זולה יותר מהשקעה באריזה נאותה או שימוש באמצעי תובלה הולמים.
קיים פער ציפיות תהומי, בין מבוטחים למבטחיהם, בייחוד באותם מקרים בהם המבוטח רואה במבטחו שותף סמוי לסיכון מחושב שהוא לוקח על עצמו בקלות יחסית - בהניחו כי המבטח ישא במחיר.
ככלל, קיימת אצל המבוטחים, בין אם בתמימות מתוך אי הכרת הדין לאשורו ובין אם בהיתממות, אכזבה ממבטחיהם, כשאלה מסרבים להיגרר כשותפים להרפתקות נלוזות ומסתייגים מתשלום תביעות.
מאחר שקיים פער עמדות, נוצר קונפליקט בין ההכרה בנתונים, בעובדות ובמסקנות המתחייבות מליקויים באריזה, לבין תחושת "המבוטח הנעשק". קונפליקט כזה מוליד הכחשה. לא אחת סבר המבוטח עצמו וייחס את הנזק שנגרם למטען לליקוי או העדר אריזה. גרסאות מוסכמות קיבלו תפנית, כאשר הסתברה למבוטח המשמעות הביטוחית, המסתכמת בכך שישלל ממנו שיפוי במסגרת הפוליסה.
התכחשות המבוטח לעובדת מחדלי האריזה ומשמעותם, יתכן שתרצה אותו בטווח הקצר ותגרום לכך שהמבטחים ישלמו תביעה שבמחלוקת. אך וודאי שלא תהיה בכך ברכה לטווח הארוך.
אם לא יופקו לקחים ויוסקו מסקנות נכונות ימשך המחדל ויונצח.
לנוכח פער הצפיות, חשוב להבהיר שההתניה בפוליסה המחייבת אריזה נאותה, איננה רק פלפול משפטי גרידא במגמה לחמוק מתשלומי תביעות. הדרישה האולטימטיווית לאריזה נאותה, כוונתה הראשונית היא לכפות על המבוטח לעשות מעשה שיאפשר הגעת מטענו, שלו, בשלמות ליעדו.
כהנחת יסוד, נאמר שהצורך לארוז נכון וטוב נובע בעיקר מהעובדה הפשוטה שככל שהאריזה פחות יעילה ביכולתה להגן על הטובין, כך קטנים הסיכויים שאלה יגיעו ליעדם בשלמות.
בתנאי השוק של סוף המאה העשרים, גדולה תלותו של יבואן בניהול לוגיסטי מתוכנן בקפדנות ובהגעת מטענים בזמן ובשלמות, בין אם הוא בענף התעשייה או המסחר. שיטות מודרניות של ניהול ואבטחת איכות (TQM ו- 9000ISO ), המשולבות בהזרמת טובין, Just In Time , ישירות לקווי היצור בלא לצבור מלאים, מטילות על הלקוחות המבוטחים עומס כלכלי וניהולי - מעבר למגבלות הכיסוי של פוליסה לביטוח מטענים כלשהי.
גם יצואן חייב לעשות כל שלאל ידו, כדי שמטענו יגיע כיאות לידי קונהו. במקרה של נזקים הוא עשוי למצוא עצמו נתבע על ידי הקונה במסגרת חבויות שמעבר לנזק הפיסי הישיר (שרק הוא בלבד מכוסה בפוליסה הימית).
לקוח, שמטענו נזוק, המנהל מלאים מנמליים, ושואף לסמוך על ספקיו שיזרימו הזמנותיו באיכות הדרושה, בזמן ובשלמות, לא יסתפק בכך שאלה יפנוהו למבטח המטענים, כדי שיתבע ממנו את הנזק הפיסי הישיר בלבד.
משום כך, למבוטח, קונה או מוכר, יש עניין מובהק, בכך שהטובין יגיעו ליעדם בשלמות. הפסדיו בגין אובדן או נזק, שעורם האמיתי לגביו, כולל נזקים תוצאתיים, עקיפים ומסחריים, גבוה יותר מהנזק הפיסי הישיר שבגינו ישופה על פי פוליסה ימית כלשהי.
מכאן, שעניינו של המבוטח באריזה נאותה מובהק ועולה על זה של המבטח.
*
הגדרת "אריזה נאותה" והמשמעויות על פי הפוליסה.
הכיסוי הביטוחי למטען בעת ובמהלך הובלתו, הוא בדרך כלל רחב וגורף. בהיותו כזה, אך טבעי הוא שמנגד יאוזכרו סייגים, המגדירים באילו נסיבות או תנאים לא יחול הביטוח. הפוליסה הימית לביטוח מטענים, לפי סעיפי המכוןA , ואחותה המבטחת
מטעני אוויר, הן המתכונת הרחבה ביותר שאמורה להעניק כיסוי כנגד כל
הסיכונים, למעט החריגים. בין החריגים, תופס מקום של כבוד חריג 4.3, המוזכר בסעיפי המכון כולם; A, B & Cוזהה לחריג 2.3 בסעיפי המכון לכיסוי מטעני אוויר. הסעיף אומר, בתרגום חופשי, שהפוליסה לא תכסה:
"אובדן, נזק או הוצאה שנגרם בגין אי דיות (Insufficiency) או אי התאמה של האריזה או הכנת נשוא הביטוח. לעניין סעיף זה, "אריזה" פירושה; לרבות סיוור בתוך מכולה או ליפט, ובלבד שהמכלה כזו נעשתה לפני החלת ביטוח זה או על ידי המבוטח או שלוחיו".
חריג "אריזה" זה, דן אם כן למעשה, בשלשה פרמטרים; הגדרת האיכות, המהות ותחום החלת החובה:
האיכות: בראשיתו קובע הסעיף שהפוליסה לא תכסה; אובדן, נזק או הוצאה שנגרמו בגין אריזה או הכנה בלתי מספקת או בלתי מתאימה של נשוא הביטוח.
לבד מקביעות כלליות אלו אין הסעיף מגדיר במפורש מהי אריזה מספקת או מתאימה.
השימוש בניסוח כללי גורף, נעשה במכוון כדי להרחיב את היריעה, היות ואין אפשרות מעשית להגדיר הגדרה אוניברסלית, בת קיימא, איזו היא האריזה הנאותה שתהה קבילה לעניין הכיסוי בכל הנסיבות האפשריות. אין דין אריזת אפרוחים חיים בני יומם, המובלים בהטסה ישירה, כדין פלדה מעורגלת בקור המולכת בים במסע בן חודש ימים, מאזור קר לארץ חמה.
אופי שונה של טובין, שיטות הובלה שונות, טווחי זמן ומרחק, גובה ולחצים, או התנהגות אנושית שונה בנמלי מוצא ויעד - כל אלה ומשתנים אחרים, יוצרים מיליוני שילובים, המהווים סיכונים שונים ומחייבים גמישות והתאמה ייחודית של ההגנות והאריזות.
מהי אם כן אריזה מספקת ומתאימה העונה לדרישות הפוליסה?
הסעיף בפוליסה, שולל כיסוי נזקים, שנגרמו בגין כל אחד משני מחדלים חלופיים; כשהאריזה או ההכנה בלתי מספקת או בלתי מתאימה.
אי דיות - Insufficiency
מצב המתאר אריזה קיימת ויתכן שגם מתאימה במהותה לסוג מסוים של טובין והסיכונים הצפויים, אך למרות זאת, בפועל אינה מיושמת בצורה מספקת ובשל כך נגרם הנזק או האובדן. בבחינת; הכוונה טובה, הביצוע כושל.
דוגמא: מוטות ברזל בנין (לזיון בטון) בגלילים, מקובל לקשור, להדק ולאגד על ידי חבקים מאותו החומר (מוטות פלדה בקוטר כ- 6 ממ'). כאשר החבקים אינם מהודקים כראוי, למרות קיומם, האגדים מתפזרים והגלילים נפרמים לתסבוכת.
מלט, מקובל ונכון לארוז בשקי נייר ממושטחים על משטחי עץ ומהודקים עליהם בעזרת מעטה פלסטיק כוויץ (שרינק). כאשר השקים אינם בני חמש שכבות נייר, משטחי העץ דקים ושבירים ומעטה הפלסטיק דק ורופף - יתמוטטו המשטחים, השקים יתפזרו ויקרעו.
אי התאמה - Unsuitability
זהו מצב יותר קיצוני המתייחס לשורש העניין, כשהמטען אינו מוכן כראוי או שלא נארז בצורה מתאימה במהותה. דהיינו הליקוי הוא יסודי, בתפיסה, בכוונות או בתכנון ולא כשל בביצוע.
דוגמא: חלקי מכונות מונחים בתוך מכולה ללא קשירה וריתוק וללא שימון וגירוז משטחים - נזקי חבטות וחלודה הם תוצאה בלתי נמנעת.
מכשיר אלקטרוני - מתקן בדיקות ומדידות, תוכנן ונבנה כך שספק הכח הכבד, הוברג אל חלקו העליון. כתוצאה מטלטלות הדרך הרגילות, השתחררו הברגים, ספק הכח נתלש וצנח אל ליבו של המכשיר והרסו.
מטען של תבלינים (עמבה) נארז בחביות פלסטיק שהכילו נוזל משמר עד לשפתן. כתוצאה מהחם הרב שבמכולה, התפשט נפח הנוזל המשמר החמוץ- מלוח, וזה בעבע וגלש מעבר לשפת פתחי החביות, הרטיב מטען אחר וגרם לריקבונו.
מכאן, שליקוי או חסר באריזה או הכנה יש לבחון משני הבטים; האחד, מבחינת היות האריזה מספקת. ו/או השני, מבחינת היותה מתאימה.
המהות: משהוגדרה איכות המעשה עובר הסעיף ומגדיר את מהותו, כאשר גם כאן הוא מפרט שתי חלופות נפרדות; דהיינו, אריזה או הכנה.
כוונתו של הסעיף להבהיר כי מעשה ההכנה והאריזה, כל אחד בנפרד, הם מארג מורכב בו שלב מוקדם יושלם על ידי זה שאחריו. לא יצא המבוטח ידי חובת הסעיף בכך שארז מטענו כיאות אך כשל בהכנתו, או לחילופין, אם הכין המטען כנדרש אך לא ארזו בצורה מספקת או מתאימה.
על המבוטח לוודא כי נשוא הביטוח גם יוכן כראוי, גם ייארז, גם יאוחד וגם יומכל כראוי.
הפיסקה; "אריזה או הכנת נשוא הבטוח" באה להורות כי קיימת חובה ראשונית להכין המטען לתנאי הדרך, בהתחשב, ואולי במקום אריזה חיצונית:
הכנה - Preparation
הכנת המטען יכולה להיעשות בשני שלבים:
· שלב תכנון ויצור הטובין, הכולל:
ברירת חומרים
תכנון מבנה
ציפוי חלקים, צביעה ואיטום
התקנת וסימון נקודות עיגון והנפה
דהיינו, הכנת הטובין עשויה לעתים להידרש כבר בשלב התכנון והיצור. כמו ברירה ושימוש בחומרים מתאימים, דוגמת הימנעות משימוש במתכות, היוצרות בינהן תהליכים גלווניים. כמו קביעת מיקום רכיב כבד בתחתית המכשיר ולא בראשו, או התקנת נקודות עיגון והנפה שיאפשרו שינוע בטוח.
· שלב טרום אריזה:
קיבוע וריתוק מכלולים ומערכות
מיגון נגד קורוזיה
סימון הוראות, תוויות ומדבקות
הצמדת חיישנים ורשמים
עדיין בשלב ההכנה, לאחר הייצור ובטרם אריזה, יש לקבע חלקים נעים. יש לתמוך ולרתק חלקים כבדים. למשוח ולמגן חלקי מתכת כנגד קורוזיה. יש לאייד משלוחי גרעינים ואגוזים כנגד חרקים ורימותיהם ולרסס משלוחי תפו"א בחומרים מעקבי נביטה.
במקרים שאריזה, ככזו, אינה קיימת כלל, קל וחומר שיש חובה להכין המטען כראוי, גם אם הכנה כזו אינה יכולה להיקרא אריזה לשמה. כמו, למשוח מכוניות הנשלחות כרגיל ללא אריזה, בחומר דוחה מים ולחות. או איגוד מוטות וצינורות וקשירתם לצרורות. או הרטבת גופרית למניעת התלקחותה.
אריזה - Packing
לאחר שלב ההכנה בא מעשה האריזה עצמה, בשני רבדים; אריזה פנימית וחיצונית המאופיינות כדלקמן:
· אריזה פנימית
חומרים, מבנה וצורה
מיגון מכני - דיפון וקיבוע
איטום והגנה נגד קורוזיה
סימונים ותוויות הנחיה
חיישנים ורשמים
· אריזה חיצונית ואיגוד יחידות
* ארגזים תיבות ומיכלים
* משטחים, צרורות ומענבים
חומרים, מבנה וצורה
הגנות מכניות
הגנות נגד מים ולחות
סגירה ואיטום
נקודות הנפה ושינוע
סימונים, תוויות והנחיות
חיישנים ורשמים
דהיינו, שימוש במארזים מתאימים כמו; תיבת קרטון, ארגז עץ, חבית פלדה או שק יוטה. תוך בידוד, הפרדה ודיפון הולמים של פריטים בתוך אותן אריזות. לאטום בפני מים ואויר, או אולי דווקא לאפשר אוורור כדי למנוע עיפוש או קורוזיה. לעתים האריזה מורכבת מרבדים שונים בעלי סגולות עמידות שונות. רובד חיצוני בעל עמידות מכנית כדי למגן כנגד חבלות מכניות ופנימי כנגד חדירת לחות.
סימון המטען והאריזות הוא חלק בלתי נפרד ממעשה האריזה. חובה לסמן את האריזות בסימנים בינלאומיים. מטרת הסימנים המוכרים בעולם כולו, כפולה. מחד להגדיר את רגישות הטובין; האם המטען שביר, רגיש לחום, לחץ ומים, ומאידך, להנחות גופים המטפלים במטען (כמו סוורים), כיצד לנהוג. האם מותר להשכיבו על צידו, היכן מרכז הכובד, מאיפה להניפו, עם מלגזה או עגורן. האם מותר לאחסן תחת כיפת השמיים או חייב בקירור עמוק. העדר סימונים, או סימון בלתי נכון, הוא מחדל שעשוי לגרום לנזקים ו/או בהמשך, לשחרור המזיק מאחריות.
כאמור, האריזה הן הפנימית והן החיצונית באות להשלים את שלבי ההכנה אך בשום פנים לא במקומן.
השימוש במכולה בא להשלים את רובדי האריזה וההכנה שקדמו. לעתים באה המכולה כתחליף לאמצעי אריזה, שהיו מחויבי המציאות לולא נעשה שימוש במכולות. למשל, ניתן להמכיל מכונות ללא ארגזי עץ, תיבות קרטון ושקים ללא משטחים וחומרי פלסטיק, גרעינים, ונוזלים במכולות צובר ללא אריזה אחרת. מכל מקום שימוש במכולות דורש מומחיות משל עצמה, ביחוד בנושא ההכנה, שלא תמיד מצויה אצל משתמש רגיל. בנושא המכולות נדון בנפרד בהמשך.
לצורך הבהירות, כשנרצה להתייחס לכל הפרמטרים דלעיל; דיות, התאמה, הכנה ואריזה במשולב, כמונח כולל, נשתמש במונח "אריזה נאותה" או "אריזה בלתי נאותה".
תחום ההחלה: משהגדיר הסעיף את איכות ומהות מעשה האריזה, הוא ממשיך ומפרש את תחום החלת חובת האריזה הנאותה.
כאן נדגיש, שהתייחסותו של הסעיף לשלב הכנת נשוא הביטוח הוא בעל משמעות כפולה. "ההכנה" איננה רק תיאור מעשה, אלא גם יחוס כרונולוגי. מטבע הדברים מעשה ההכנה נעשה קודם או במקום האריזה, רק על ידי היצרן או הספק. כך גם שלב ההמכלה במכולה או בליפט, אם נעשה בטרם החלת הביטוח.
במילים אחרות, הפוליסה מחייבת אריזה נאותה החל משלב הכנת הטובין, שלעתים מתחיל בעת התכנון והיצור של המוצר, והחובה נמשכת עד לאחר ההמכלה וסוור נאות של הטובין בתוך מכולה תקינה וראויה.
מעשה האריזה כולו, אינם בשליטתו הישירה של מבוטח-קונה אולם באחריותו. אם לא נתקיימו כהלכה הוא זה שעשוי להיות הנפסד.
*
אפיון הנזקים לגורמיהם בגין ליקוי או חסר באריזה.
לאחר שהנחנו כי הפוליסה אינה מכסה נזק שנגרם בגין אריזה בלתי נאותה, נבחן מה משמעות האריזה מבחינת התהוות הנזקים.
נזקים המשוייכים לאריזה לוקה ניתן לסווג בשתי קבוצות עיקריות:
א. נזקים הנגרמים במישרין על ידי האריזה עצמה, בהיותה לקויה. או לחילופין שחידלון האריזה היה כה מהותי עד כדי כך שנזק היה נגרם ללא תרומה מהותית של המסע או תלאות הדרך.
דוגמא: משלוח תה נארז בתיבות עץ שלא יובש כהלכה. הלחות שבעץ האריזה, גרמה לעיפוש התה.
חמאת קאקאו, הרגישה לספיחת ריחות, נארזה בקרטון שריח הדבק שבו נספג בחמאה.
משלוח של גרעיני סומסום נשלח בשקים שלא נתפרו כראוי. פרימת תפרים גרמה לאובדן סומסום שנשפך במהלך ההובלה.
משלוח של רכז פירות נשלח בשקי אלומניום אספטיים (ובתוך חביות). השקים שלא נאטמו כראוי אפשרו חדירת אוויר שגרם לתסיסה ולאובדן הרכז.
ב. נזקים שנגרמו על ידי תלאות הדרך או מגורם חיצוני מקובל וצפוי, בהעדר הגנה מספקת.
דוגמא:לוחות סיבית אגודים ללא הגנה לדפנות ופינות, לקצוות נגרם נזק ע"י כלי שינוע.
צינורות נחושת נארזו בארגז ללא קשירה היקפית, הארגזים התפרקו תוך כדי ריקון המכולה.
חפיסות של חומר מעבדתי. פקעו עקב תת-לחץ במהלך טיסה.
כאשר האריזה עצמה הינה, הסיבה הסמוכה או הגורם הישיר והמיידי לנזק כמובהר בסעיף א' דלעיל, רואים את גורם הנזק כאילו היה טמון בטובין עצמם, עוד לפני התחלת המסע וקודם להחלת הביטוח.
כאשר האריזה אינה מהווה הגנה מספקת, על פי סעיף ב' דלעיל, הרי שאז, כשלון האריזה גורם לטובין להיות חשופים לאובדן או נזק מעבר לרמה של סיכון סביר.
הלכה פסוקה היא בתחום הביטוח הימי כי אריזה או הכנה בלתי מספיקים או שאינם מתאימים, מעלים את רמת הסיכון לכדי וודאות, ואשר על כן, הנזק או האובדן הם בבחינת "חייב לקרות" ולא סיכון שכנגדו בוטחו.
למעשה ניתן היה לשייך נזקים בגין ליקוי באריזה, לחריג העוסק באובדן או נזק הנגרמים כתוצאה מפגם מטבע הבריאה, וכך אמנם היה מקובל עד להופעת הפוליסה הימית במתכונתה החדשה (New Form ), בשנת 1981.
בפוליסה, החדשה לא הסתפקו במסקנה המתבקשת מכללה, וניסחו חריג מיוחד לענייני אריזה: 4.3 וחריג מיוחד לעניין פגמים מטבע הבריאה, 4.4.
מכאן יש להסיק כי סעיף 4.3. בא להרחיב, להבהיר ולהסיר כל ספק באשר לכוונתו של המבטח, למידת הרצינות שיש ליחס להכנת מטענים ואריזתם.
בהעדר הגדרה ספציפית הקובעת מהי אריזה מספקת ומתאימה לעניין חריג 4.3. אגדיר כאן את המצופה מאריזה נאותה באופן כללי, אוניברסלי, כך שניתן יהיה ליחס את ההגדרה בצורה הרחבה ביותר, כדלקמן:
אריזה נאותה אמורה לגונן כנגד הסיכונים הצפויים בתנאי ההובלה המבוקשת ובהתאמה למידת פגיעות הטובין, כעולה ממפרט תכונותיהם.
*
המכולה - מארז מחד, כלי תובלה אינטרמודאלי מאידך.
השימוש במכולה, מבחינת מחויבות המבוטח על פי הפוליסה, שתי פנים לו בשני הקשרים. מצד אחד, רואים במכולה אמצעי אריזה לכל דבר ועניין (סעיף 4.3). זאת, כאשר מעשה ההמכלה נעשה קודם להחלת תוקפו של הביטוח, או שנעשה בידי המבוטח או שלוחיו.
מצד שני, רואים במכולה כלי תובלה המחויב ברישוי ותיקני כשירות, לפי סעיף 5.1 (כשר שייט ותקינות).
המכולה, כלפי פנים, מהווה כלי קיבול לטובין בדומה לארגז מתכתי. אולם במקביל, כלפי חוץ, מעצם שיטת השימוש במכולות יש למכולה תפקיד כללי- ציבורי, בשמשה כקוביה נתיקה, בעלת חוזק ומבנה מודולרי, המאפשר לה ולמכולות אחרות לתמוך ולהיתמך אלה באלה.
תובלת מכולות מושתתת על מערכת אינטרמודאלית ותלות מבנית של מכולה אחת ברעותה. המכולות מובלות ברכבות, משאיות ואניות - במשולב, כשבמהלך ההפלגה ואחסנה במסופים, הן מוערמות אחת על השניה, לעתים עשר יחידות לגובה (ריקות), כשהן ננעלות לאלה שמתחתן, מעליהן ומצדיהן. כך נוצרת קוביית ענק, רתוקה, של עשרות (ומאות) מכולות המובלות בחלקן הגדול על סיפון אניות מתמחות. כל מכולה מהווה חוליה, שבהיותה חלשה, עשויה לגרום לתגובת שרשרת שתשפיע על כלל צבר המכולות.
נחזור למכולה כמארז. מכולה הנשלחת בתנאי דלת לדלת, בזמן המכלתה, עדיין לא החל המטען במסעו. כל עוד לא החל המסע, הכיסוי הימי עדיין לא נכנס לתוקף. מכאן שבתנאי H/H, חובת המוכר להמכיל כיאות מותנית בסעיף 4.3, במשתמע. כך גם, ובמפורש, המכלה הנעשית על ידי משלחים ומאחדי מטענים, הפועלים בשם המבוטח.
חובת המבוטחים להמכלה נאותה חובקת למעשה שלשה היבטים:
I. התאמת המכולה (סוג, מבנה וגודל) לסוג הטובין האמורים להיות מומכלים לתוכה.
א. תקינותה של המכולה עצמה. ככל שהממכיל יכול לוודא בבדיקה רגילה. כמו; גיל, מצב מכני, תחזוקה, וניקיון.
ב. סיוור נכון ובטוח של המטען בתוך המכולה התקינה (שגם יאפשר ריקון).
דיפון, עיגון, ריתוק וקשירה.
הגנות נגד הרטבות וקורוזיה.
אוורור (במקרה הצורך)
קירור והקפאה (בדיקת מערכות).
נעילה, סגרים וחותמים.
ראשית לכל, יש לוודא כי המכולה מתאימה בתכונותיה למהות המטען, תכונותיו ומגבלותיו. מטענים כבדים וארוכים, קשה ומסובך להטעין דרך הדלת וקשה שבעתיים להוציאם. מטען גבוה, עשוי לחרוג מגובה גג המכולה. לצרכים כאלה, משמשות מכולות פתוחות גג, אך אלה רגישות לחדירת מים ומעיכה מלמעלה. מכולה סגורה, אטומה לאוויר כמעט לחלוטין. ככזו, היא מהווה סיכון ברמת וודאות גבוהה לטובין הרגישים להזעה או התעבות.
על הגורם הממכיל לוודא כי המכולה עצמה תקינה, שלמה, אטומה, נקיה ומתאימה ליעודה. מכולה שאינה עונה על הדרישות, כמו גג חלוד ומחורר, אטמי דלת קרועים יש לדחות ולהחזיר לידי חברת הספנות. אם יעשה שימוש במכולה שגגה רקוב, חלוד ומחורר, קיימת וודאות קרובה שהמטען בה יירטב על ידי גשם או מי ים. זכותו של מי שאמור להשתמש בה לפוסלה, וחובתו להימנע מהכנסת מטען יקר לתוך מכולה הנראית על פניה כפגומה. גוף שיעשה שימוש במכולה כזו, נוטל על עצמו, בלי משים, אחריות לגרימת הנזק.
במכולות קירור יש לבדוק ולוודא שלמות הבידוד ואטמי הדלתות, תקינות יחידת הקירור, מצב רשם הטמפרטורות וכוון מידת הקור והאוורור הדרושות, כמו גם ניקיון מעברי האוויר.
במכולה פתוחת גג יש לבדוק ולוודא שלמות יריעת הכיסוי, הטלאים הקיימים ומצב כבל ההידוק וסגירת יריעת הגג.
כאמור, סעיף 5.1 לפוליסה, הדן בחריג בגין אי כושר שייט מתייחס גם למכולה וליפט. על פי חריג זה לא תוכר תביעה בגין נזק שנובע מאי כשירותה של המכולה או הליפט להולכה בטוחה של נשוא הביטוח. כאשר המבוטח או שלוחיו היו מודעים לאי כושר כזה בטרם הוטען נשוא הביטוח.
חריג זה אינו בא להמעיט או לרכך את הוראותיו הברורות של סעיף "האריזה הנאותה", 4.3, אלא להרחיבן לתחומים נוספים.
השימוש על ידי מוכר המטען, במכולה נקובת גג, או בעלת יחידת קירור שאינה פועלת, שדינה כדין אריזה, חושפת את הטובין לאובדן או נזק וודאיים.
אין זה סביר להניח כי חובת "האריזה הנאותה" תחול רק על מעשה ההמכלה ולא תכלול את תקינות המכולה עצמה. השימוש בארגז ישן ורקוב פסול. קרטון בלוי ומעופש אסור. אשר על כן, בהחשב המכולה כאריזה, אזי גם השימוש במכולה פגומה, אסור על פי סעיף 4.3 . לא תהה זו הגנה טובה למבוטח אם יטען כי עשיית שימוש במכולה פגומה על ידי הספק דינה כדין עשיית שימוש בכלי שייט בלא כושר שייט, שלא היה מודע לו.
לכשנקבע שהמכולה אכן תקינה, חובה על המוכר לבצע את מעשה ההמכלה בצורה הולמת.
אין להניח מטען רך וקל בתחתית המכולה ועליו מטען כבד. אין להכניס לאותה מכולה חומרים בעלי תכולת מים פנימית כמו; אגוזים, גרעינים, תבלינים, או צמחים, ולצידם מכונות או חלקי מתכת. אסור להכניס לאותה מכולה אבקת שום וסבון קוסמטי. אסור להכניס חומרי מזון למכולה שהוליכה קודם כימיקלים ולא נוקתה עד תום, כולל טיהור ריחות, גזים וכדומה.
חייבים לקשור, לרתק, ולדפן מכונות ויחידות כבדות כדי למנוע תזוזתן בתוך המכולה. במקרה של אריזת בקבוקים או מוצרים דומים בקרטונים, יש לחשב המשקל הרובץ על הנדבך התחתון. תנועת המכולה בים רוגש, מעלה ומטה וגלגול לצדדים עשוי להכפיל את הלחץ המופעל על הנדבך התחתון ולגרום למעיכת תכולתו.
יש לקחת בחשבון כי מכולה בים וביבשה אמורה להיות נתונה לתנועה בלתי פוסקת. תנועת גלגול לצדדים, תנועה גלית מעלה - מטה, קרטוע וקפיצות בזמן הסעה על הכביש במשאית, או רטט, רעד ונגיפות קדימה אחורה בזמן שעתוק קרונות רכבת.
יש לזכור כי במכולה, רמת האוורור לוקה והטמפרטורות עשויות להגיע לשעורים מדהימים של למעלה משישים מעלות צלזיוס בצהריי יום שמש.
מכולה, על פי השגרה המקובלת בעולם הספנות, יש סיכוי סביר שתסוור על הסיפון, שם תהה חשופה לתנודות וטלטלה קיצוניות, פגעי מזג אוויר ותהפוכות הים.
|
